היפוך עובר הינו תהליך רפואי שמטרתו להפוך את העובר ממצג עכוז למצג ראש.

לקראת סוף ההיריון נמצא העובר לרוב במצג ראש, זהו המצב הטבעי והנוח ביותר שבו אמורה האישה ללדת. לעיתים, מתקיים מצב בו העובר נמצא במצג עכוז, כלומר במצב בו העכוז או הרגליים של העובר מונחים בכניסה לאגן היולדת. השכיחות של מצג עכוז עומדת על 3-4% מכלל הלידות ומכיוון שלידת עכוז נרתיקית הינה לידה הכרוכה בסיכונים לעובר, ברוב חדרי הלידה בארץ מקובל לבצע ניתוח קיסרי במקרים אלו. עם זאת, על ידי היפוך חיצוני של העובר, כאשר הוא עודנו ברחם, ניתן למנוע את הניתוח הקיסרי.

ההיפוך החיצוני הינה פעולה עדינה אשר מתבצעת תחת אולטרסאונד, ושכיחות הסיבוכים בה נמוכה ביותר. היתרון העיקרי בפעולה הוא בהעלאת הסיכוי ללידה נרתיקית הנחשבת לבטוחה יותר עם החלמה מהירה יותר מאשר בלידה בניתוח קיסרי. שיעור הצלחת ההיפוך החיצוני משתנה ונעה בין 60-75% כתלות במספר גורמים וביניהם מספר הלידות בעבר, גודל העובר, וכמות מי השפיר.

היפוך עובר חיצוני מבוצע בהריונות עם עובר יחיד החל משבוע 37 ומעלה אצל יולדת ללא התוויות נגד ללידה נרתיקית, ללא צירים ועם כמות מי שפיר תקינה. ניתוח קיסרי בעבר אינו מהווה התווית נגד להיפוך עובר חיצוני.

פעולת היפוך העובר מתבצעת על ידי הפעלה של לחץ מתון ומבוקר על בטן היולדת, בכדי לגרום לסיבוב של גוף העובר לכיוון הרצוי. פעולה זו אינה מזיקה לעובר ואין צורך בהרדמה, אך מלווה בכאב מסוים, הנוצר עקב הפעלת הלחץ. הפעולה עצמה נמשכת מספר דקות, נעשית במסגרת אשפוז יום, ולאחריה מבוצע מוניטור עוברי כדי לוודא את חיוניות העובר.