הריון תאומים אינו הריון יחיד שהוכפל. הוא מצב מיילדותי נפרד, עם סיכונים משלו, לוח מעקב משלו ותכנון לידה משלו. העבודה במרפאות ההריון בסיכון גבוה ובמרכז ללידה מוקדמת בהדסה עין כרם כוללת חלק ניכר של הריונות תאומים והריונות מרובי עוברים. לוח המעקב נקבע לפי מספר השליות ומספר שקי מי השפיר, כלומר לפי השאלה אם השליה משותפת לשני העוברים או שלכל עובר שליה משלו.
הסיכונים המרכזיים במעקב
לידה מוקדמת היא הסיכון המרכזי. בספרות מדווח שכ-60 אחוזים מהריונות התאומים מסתיימים לפני שבוע 37, וכעשירית לפני שבוע 32.
רעלת הריון שכיחה יותר בהריון מרובה עוברים ומופיעה לעיתים מוקדם יותר. הריון תאומים נחשב גורם סיכון גבוה, ולכן ההמלצה המקובלת היא אספירין במינון נמוך החל מהשליש הראשון ועד הלידה.
האטה בגדילה ופער בין העוברים. שתי שליות שחולקות מקום ברחם, או שליה אחת שמתחלקת באופן לא שוויוני, מובילות לעיתים לפער משמעותי במשקל המוערך. הפער עצמו, ולא רק המשקל המוחלט, הוא נתון קליני שמנחה החלטות.
תסמונת עירוי בין תאומים (TTTS) מופיעה רק בהריון עם שליה משותפת, ולפי הספרות בכ-10 עד 15 אחוזים מההריונות האלה. כלי דם בשליה מחברים בין מחזורי הדם של שני העוברים, והזרימה ביניהם אינה מאוזנת. הסימן המוקדם ביותר הוא פער בכמות מי השפיר בין השקים, והוא נראה באולטרסאונד הרבה לפני שהאם מרגישה משהו.
הריון מרובה עוברים מעלה גם את הסיכון לסוכרת הריון, לאנמיה ולדימום מוגבר לאחר הלידה. גם אלה נכנסים לתוכנית המעקב.
מעקב הריון תאומים שונה ממעקב הריון יחיד
בהריון עם שתי שליות מבוצעת הערכת גדילה בערך כל ארבעה שבועות מהשליש השני ואילך.
בהריון עם שליה משותפת המעקב תכוף בהרבה, וכולל אולטרסאונד כל שבועיים החל משבוע 16, גם כשהכול נראה תקין, כדי לזהות חוסר איזון בין העוברים בשלב מוקדם ככל האפשר.
סקירת המערכות ארוכה יותר ולעיתים דורשת השלמה בביקור נוסף. בהריון עם שליה משותפת נוספת לה הערכה מורחבת של לב העוברים.
מנוחה במיטה ואשפוז מונע לא הוכחו כמפחיתים לידה מוקדמת בתאומים. ההמלצה היא התאמת עומס ולא השבתה.
תכנון הלידה
מועד הלידה בתאומים אינו שבוע 40. בהריון עם שתי שליות ההנחיות המקובלות ממליצות על לידה מתוכננת בין שבוע 37 לסוף שבוע 38, בהריון עם שליה משותפת ושני שקים בין שבוע 36 לסוף שבוע 37, ובמצב הנדיר של שק אחד משותף נדרשים אשפוז ומעקב רציף ולידה בניתוח קיסרי בשבועות 32 עד 34.
הריון תאומים כשלעצמו אינו התוויה לניתוח קיסרי. כשהעובר המוביל במצג ראש, גיל ההריון מעל 32 שבועות והמשקלים המוערכים סבירים, לידה נרתיקית היא אפשרות לגיטימית לחלוטין, בתנאי שיש צוות מנוסה בחילוץ העובר השני וחדר לידה שערוך לכך. ההחלטה על אופן הלידה מתקבלת יחד עם האישה, לאחר הצגת היתרונות והסיכונים של כל אפשרות.
שאלות שנשאלות במרפאה
מה ההבדל בין תאומים זהים לתאומים לא זהים?
תאומים זהים נוצרים מביצית מופרית אחת שהתחלקה, ולכן המטען הגנטי שלהם זהה והם תמיד מאותו מין. תאומים לא זהים נוצרים משתי ביציות שהופרו בנפרד, והם אחים לכל דבר שנולדים יחד. מבחינה מיילדותית ההבחנה הזאת חשובה פחות ממספר השליות וממספר שקי מי השפיר, ואלה שקובעים את לוח המעקב.
אפשר להיות תאומים זהים ולשבת על שתי שליות נפרדות, ואז המעקב דומה לזה של תאומים לא זהים. ההיפך אינו נכון: שליה משותפת מעידה כמעט תמיד על תאומים זהים.
מתי אפשר לדעת אם יש שליה אחת או שתיים?
בסקירה המוקדמת, עד סוף שבוע 13 להריון, כשהקרומים עדיין נפרדים ואפשר לראות בבירור את עובי הממברנה בין העוברים ואת צורת חיבורה לשליה. אחרי השליש הראשון ההבחנה נעשית פחות אמינה, ולעיתים לא ניתן להכריע.
מקובל לתעד תמונה של הממצא בתיק, משום שהיא מכתיבה את כל לוח המעקב שאחריה. בגילוי מאוחר, כשאין ודאות, נכון לנהל את ההריון כאילו השליה משותפת.
עד איזה שבוע נמשך הריון תאומים?
הריון תאומים אינו מיועד להגיע לשבוע 40. בהריון עם שתי שליות הלידה מתוכננת בין שבוע 37 לסוף שבוע 38, בהריון עם שליה משותפת ושני שקים בין שבוע 36 לסוף שבוע 37, ובמצב הנדיר של שק משותף מוקדם בהרבה. המטרה היא לאזן בין סיכוני הפגות לסיכון ההמתנה.
בפועל, חלק ניכר מהריונות התאומים מסתיים באופן ספונטני עוד לפני המועד המתוכנן, ולכן ההיערכות ללידה מוקדמת היא חלק מהמעקב כבר מהשליש השני.
האם צריך שמירת הריון או מנוחה במיטה בהריון תאומים?
לא כשגרה. מנוחה במיטה ואשפוז מונע לא הוכחו כמפחיתים לידה מוקדמת בהריון תאומים, ויש להם מחיר משלהם, כולל ירידה בכושר וסיכון מוגבר לקרישיות יתר. ההמלצה היא התאמת עומס העבודה והפעילות ולא השבתה מלאה, לצד המשך פעילות גופנית מתונה כל עוד אין התוויה נגד.
אשפוז שמור למצבים עם התוויה רפואית ברורה, כמו צירים מוקדמים, יתר לחץ דם, חשד לחוסר איזון בין העוברים או הריון עם שק משותף.
מהי תסמונת עירוי בין תאומים ואיך מזהים אותה?
זהו סיבוך של הריון עם שליה משותפת. כלי דם בשליה מחברים בין מחזורי הדם של שני העוברים, והזרימה ביניהם אינה מאוזנת: עובר אחד מקבל יותר מדי דם והשני מעט מדי. מזהים אותה באולטרסאונד לפי פער משמעותי בכמות מי השפיר בין השקים, בדרך כלל לפני כל תסמין אצל האם.
התסמונת אינה מופיעה בהריון עם שתי שליות. כשהיא מאובחנת בשלב מתקדם, הטיפול המקובל הוא צריבה בלייזר של החיבורים בין כלי הדם, במרכז ייעודי.
קביעת ייעוץ
המרפאה בירושלים פועלת בתיאום מראש בלבד. הייעוץ בהריון תאומים ומרובה עוברים כולל קביעה או אימות של מספר השליות, קריאה חוזרת של בדיקות אולטרסאונד קיימות ובניית תוכנית מעקב ותכנון לידה מותאמת. לקביעת מועד ניתן לפנות למזכירות בטלפון 050-6171131.
